לא הספקנו להיות כמעט בחדר, כבר נכנסנו
להרגשה שיש לנו מספיק זמן לחשוב, הכל היה נראה רגוע ובשורה, ואז שמענו את זוג הרוסים
מתקרב עיצוב גינות לעברנו.
"אוי לא" אמר אנדי.
"תנעל את החדר בנג'מין, אבל עכשיו"
לא הספקתי לנעול את הדלת, דימה ראה שאני
מתקרב על מנת לנעול והוא פשוט דחף את הדלת בחוזקה, אני עפתי עד הארונות כמו נוצה ברוח,
נאנק מכאבים.
"איפה היא בנג'מין?" שאל פיטר,
דימה עמד מאחוריו.
"איפה מה פיטר ? על מה אתה מדבר?"
"אל תיתמם עכשיו בנג'מין, תענה לי
איפה היא! עיצוב גינות איפה היא!!!!!!!!!" הוא צרח בקולי קולות.
"תראה מה עשית בנג'מין, עצבנת את פיטר"
אמר דימה בדיבור מלגלג.
"תשמע פיטר אנחנו באמת לא מבינים על
מה המהומה, בוא תסביר לנו מה קרה ואפשר לפתור את זה גם בלי אלימות" אמר ריאן.
פיטר איבד את הסעיף, הוא הקים אותי משכבתי
על הארון, כל הגוף שלי כאב מההדף של הדחיפה מדימה, הוא הכניס לי אגרוף והפעם זה היה
לפניי.
הוא הפך את כל החדר שלי ושל ריאן, חיפש
עיצוב גינות בכל המגירות, בתוך הארון, בכל כמה שניות בערך הוא היה מקלל "בליייאט", הקללה
הזאת ממש הייתה כמו מילה שניה בשבילו ובשביל דימה.
"אין לך מה לחפש בחדר פיטר, אני החבאתי
את המזוודה במקום שגם בלש CIA מקצוען כמוך לא יוכל למצוא, אני בקרוב מאוד הולך
לחשוף את פרצופך האמיתי. אמרתי לפיטר בעודי שרוע על הרצפה.
